החלטה בתיק ת"א 3858-09-11

1.         בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה, שהגיש הנתבע - משה אבידר - עו"ד (להלן: " המבקש" ו/או " הכונס" ) כנגד תביעה שהוגשה ע"י אברהם קפלינסקי (להלן: " המשיב"), מחמת התיישנות, שיהוי, מעשה בית דין, סופיות הדיון והשתק.

ואלה עיקרי העובדות והטענות בכתב התביעה

2.         המשיב וגרושתו, סמדר קפלינסקי (להלן: "סמדר") היו בעלים במשותף ובחלקים שווים של נכס המצוי בגדרה, הידוע כגוש 3877 חלקה 61 (להלן: "הנכס"), ששועבד לטובת בנק טפחות להבטחת משכנתא אשר השניים נטלו.

3.         ביום 26.4.94, מונה המבקש ככונס נכסים מטעם הבנק לצורך מימושו של הנכס ופירעון המשכנתא.

4.         ביום 28.7.95, נחתם חוזה מכר בין המבקש ככונס נכסים מצד אחד לבין סמדר קפלינסקי ואביה המנוח, מר שמעון מזרחי ז"ל (להלן: "מזרחי") - כרוכשים מצד שני (להלן: "הרוכשים"), ולפיו רכשו האחרונים את הנכס בתמורה ל- 101,500 $ (להלן: " התמורה"; ו-" הסכם המכר").

בסעיף 9.4 להסכם המכר נקבע, כי הרוכשים מצהירים שהובא לידיעתם כי על מכירת הנכס עפ"י ההסכם עלולה לחול חובת תשלום מס ערך מוסף ואם המוכר יודיע לרוכשים על חובת תשלום מע"מ על הנכס, ישלמו הרוכשים למוכר בנוסף לתמורה אף מע"מ כחוק.  

5.         בהתאם להוראות ההסכם נקבע, כי החזקה בנכס תועבר לרוכשים במעמד קבלת מלוא התמורה.

6.         לטענת המשיב, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בכתב התביעה, בסוף שנת 1995 ובטרם שילמו הרוכשים את מלוא התמורה  ע"י הרוכשים (המע"מ), הועברה החזקה בנכס לידיהם.

7.         המשיב טען, כי המבקש לא גבה מהרוכשים,  את סכום המע"מ כולו ושילם מתוך כספי קרן התמורה, את מחצית סכום המע"מ (חלקו של מר מזרחי המנוח), שמחציתו היה שייך למשיב.

8.         המשיב ניזוק אפוא מאי תשלום מלוא התמורה ע"י הרוכשים אך מאידך לא היה באפשרותו לפעול בעצמו כנגד הרוכשים.

9.         המשיב פנה מספר פעמים בדרישה למבקש כי יפעל לקיום ההסכם, ברם, המבקש לא נקט בהליכים המשפטיים המתחייבים והסתפק בפניות ופעולות נוספות שלא הניבו פרי.

10.        בשנת 2006 לאחר פניות של המשיב, הוגשה ע"י המבקש תביעה כנגד סמדר ועזבון אביה המנוח (ת"א 2534/06) כאשר במסגרתה צורף המשיב כנתבע פורמלי (להלן: " תביעת הכונס").

11.        במסגרת תביעת הכונס, פורטו ע"י המבקש,  מעשיהם ו/או מחדליהם של הרוכשים והתעלמותם מחובתם החוזית לתשלום המע"מ. לכתב התביעה צורפו פניותיו המרובות של המבקש אל הרוכשים ודרישותיו החוזיות לתשלום יתרת התמורה.

12.        התביעה הועברה לגישור בפני עו"ד מרדכי גלוסקה.

            לב"כ המשיב הועברה טיוטת הצעה להסדר גישור. לטענת המשיב, הוא הודיע למגשר על סירובו להסדר שהוצע, אולם לתדהמתו ביום 31.1.10 נודע לו בדיעבד, כי בהעדרו, המבקש הגיע להסדר פשרה תמוה עם הרוכשים, אשר עמד בהיפוך גמור לטענות המבקש במסגרת כתב התביעה. זאת לאחר שהמשיב ובא כוחו דאז, לא הוזמנו לישיבת גישור נוספת והסדר הגישור נחתם שלא בנוכחותם ולא בהסכמתם.

13.        במסגרת הסכם הגישור - מחק המבקש התביעה נגד סמדר, ויתר על תשלום דמי שימוש ראויים  מהרוכשים, ויתר על דרישתו לביטול ההסכם והתחייב לרשום הזכויות בנכס על שם סמדר בכפוף לאשרור מחויבותה של סמדר (בשמה ובשם עזבון מזרחי),  לתשלום החוב למע"מ (להלן: " הסכם הגישור").

14.        המשיב טען, בכתב התביעה, כי התנהלות הכונס בניהול ההתדיינות מול סמדר וההסדר הבלתי סביר אליו הגיע, לאחר הגשת התביעה, מצביעים על כך כי לא פעל כנדרש מתפקידו לגביית מלוא הכספים המגיעים לקופת הכינוס, וכי עניינו הלגיטימי של המשיב לא בא לידי ביטוי בהסדר, תוך שנפגעו זכויותיו ואינטרס ההסתמכות שלו.

15.        להשלמת התמונה ציין המשיב, כי ביום 27.4.10 הועבר אליו,  ע"י המבקש שיק ע"ס    31,428 ש"ח המהווה לטענת הכונס את כל יתרת הזכות בחשבון כינוס הנכסים. לבקשת המשיב, הועבר לו ביום 13.6.10 דו"ח כספי, ממנו עולה כי 18,500 ש"ח הינו החזר הסכום שהופקד ע"י המשיב ביום 28.6.07 להבטחת חלקו בהחזר מע"מ לסמדר ככל שישולם על ידה המע"מ ויתרת הסכום בסך כ- 13,000 ש"ח. כך ניתן לשער, ריבית והצמדה שהצטברה על הסכום הנ"ל. התובע פנה באמצעות בא כוחו לנתבע ודרש לפצותו בגין הנזקים הרבים שנגרמו לו אך הנתבע דחה את דרישת התובע ומכאן התביעה.

16.        המשיב טען, כי יש לחייב המבקש לשלם למשיב מחצית מדמי שימוש בנכס, החל מחודש 12/95 ואילך ובסה"כ סך של 165,901 ש"ח וכן מחצית מדמי הפיצוי המוסכם בסך 15,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההפרה ובסה"כ 48,773 ש"ח.